כמויות הבירה שנמזגות ונלגמות מידי שנה בכל רחבי העולם הן אדירות. רק בישראל נמכרים מידי שנה 90 מיליון ליטרים של בירה במקומות שונות כמו: ברים מוכרים יותר (Mojo Bar, Tipsybar, אוקטופוס ועוד) וברים שכוניים, דיסקוטקים ובשולחן הסלון במהלך משחק כזה או אחר, וזה במדינה שלא נחשבת לשתיינית גדולה של המשקה (במיוחד בהשוואה למדינות אחרות, אירופאיות בעיקר).
על פי ההשערות, הבירה הגיחה לעולמנו כבר לפני 6,000 שנים. כבר בתנ"ך ניתן למצוא רמזים למשקאות דמויי הבירה של היום וככל שההיסטוריה מתקדמת לקראת ימינו, הבירה הפכה להיות יותר ויותר נפוצה וגם שיטות ההכנה שלה השתכללו.
אט אט הפכה הבירה מעוד משקה משכר לנוזל האלכוהולי מהאהובים בעולם. תהליך הייצור של הבירה התפתח עם השנים והיום הוא כולל פעולות מורכבות ובלתי מתפשרות, עם הקפדה על תזמון מדויק ושימוש במרכיבים ספציפיים מאוד. הגדילו לעשות הגרמנים, שקבעו לפני כ-500 שנים חוק של ממש, שקובע קריטריונים קפדניים לייצור בירה אמיתית וטהורה.
ייצור של בירה הוא לא תהליך פשוט. מבחירת המרכיבים ועד למזיגה - כל צעד קובע את טעם הנוזל. בירה טיפוסית מורכבת מארבעה חומרים עיקריים: מים, לתת, כשות ושמרים, כשהשילוב ביניהן יוצר, לדעת רבים, בירה ברמה הגבוהה ביותר.
המים משפיעים כמובן רבות על טעמה של הבירה, משום שהם מהווים חלק גדול ממנה ומשום שעליהם היא מתבססת בראש ובראשונה. הרכב המינרלים במים, איכותם ורמת הניקיון שלהם ישפיעו משמעותית על הטעם שיתקבל בתום התהליך.
הלתת היא הדגן שבעזרתו מעניקים לבירה את זהותה והיא מכונה גם 'מאלט'. השימוש הנפוץ ביותר הוא בלתת שעורה, אך ישנם מקרים בהם משתמשים בלתת חיטה ואפילו בחומרים שאינם דגנים, כמו אורז או תירס. התפקיד של המרכיב הזה בייצור בירה חשוב מאין כמוהו ונוגע לרמת האלכוהול בבירה, לצבע שלה וכמובן לטעם. התהליך שעוברת הלתת נועד להפיק ממנה סוכרים שונים שיתססו בתהליך הייצור ויהפכו לאלכוהול.
הכ?שו?ת מופקת על בסיס צמח הכשותית והיא אחראית על הטעם המר של הבירה וגם על הארומה שלה. ניתן להשתמש גם בחומרים אחרים להכנת בירה, אך רבים מהיצרנים מעדיפים אותה, משום שהיא גורמת לתחושת צימאון מסוימת וגם מונעת התפתחות חיידקים במהלך הייצור. העניין הזה חשוב מאוד, משום שהתערובת ממנה מיוצרת הבירה עומדת זמן רב ללא תזוזה ומהווה כר נוח להתפתחות זיהומים.
השמרים בהם משתמשים בייצור בירה הם למעשה זן מיוחד של פטריות. שמרי הבירה שונים מהשמרים שמשמשים להכנת מאפים. השמרים הם אלו שאחראיים על אחד התפקידים המשמעותיים בייצור בירה – הפקת האלכוהול. הם מפרקים את סוכרי הלתת כדי לייצר אנרגיה, מה שמביא לשני תוצרי לוואי: פחמן דו חמצני ואתנול. האחרון קיים בכל משקה אלכוהולי שקיים היום ואחראי על ההשפעה המיוחדת של האלכוהול על גוף האדם. בנוסף, השמרים קובעים רבות גם לגבי הטעם והארומה של הבירה.
יש כמה פרמטרים שיקבעו את זהות הבירה המיוצרת. הדבר הראשון בו כולנו מבחינים הוא צבע הבירה. הצבע נקבע על פי דרגת הקלייה של הלתת. קלייה בסיסית תיצור לתת בהירה וקלייה ממושכת תהפוך את הלתת לכהה. לתת בהירה מהווה את הבסיס לכל בירה, אך ככל שייעשה שימוש גדול יותר בלתת הכהה, כך הנוזל שיתקבל יהיה גם הוא כהה יותר.
הייחודיות של הבירות השונות נקבעת רבות לפי השמרים בהן משתמשות המבשלות. לכל מבשלה יש סוג שמרים ייחודי לה, אותו היא מגדלת בדרך כלל בעצמה. למעשה, השמרים בכל בירה מהווים את ה'חותמת' של כל מבשלה ואת תעודת הזהות שלה.
אמצעי נפוץ נוסף שמבדיל בין מבשלות בירה הוא התיבול שמתווסף למשקה. רוב המבשלות לא מאמינות בהוספה של חומרי טעם כאלו ואחרים, אך במדינות מסוימות נהוג להוסיף מרכיבים מיוחדים, בעיקר פירות (נפוץ מאוד בבירות בלגיות). בירה מהסוג הזה תהיה מעט פחות מרירה ותקבל טעם פחות אופייני מהבירה הרגילה והמוכרת.
רבים ברחבי העולם וגם בישראל 'חוזרים למקורות' בשנים האחרונות ושוקדים על ייצור ביתי של בירה. יש כאלו שמייצרים את הבירה בנפח קטן מאוד, אך גם בארץ קיימות כבר כמה וכמה מבשלות בוטיק שמייצרות בירה בכמות מסחרית. בירה ביתית נחשבת בדרך כלל לאיכותית ביותר, בשל טריותה הרבה ומשום שהיא מיוצרת בתשומת לב רבה יותר.
אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר. השתיה אסורה למי שלא מלאו לו 18 שנים. אנא - שתו באחריות!