צבעו של היין האדום הוא פועל יוצא של צבע הענבים ממנו הוא מופק. ספקטרום הצבעים יכול לנוע מאדום דרך סגול עמוק ועד אפילו כחול. הזג (קליפת הענב) הוא האחראי לצבעו הייחודי של היין האדום. במהלך שלב התסיסה זג הענב בא במגע עם נוזל הענבים ומביא להתפרדות של צבע והטנין. וכך הגוון האדום הייחודי תלוי בסוג הענב שבו משתמשים ובמשך הזמן שבו הפיגמנט של גז הענב בא במגע עם נוזל היין.
הכוס האידיאלית עבור יין אדום היא כוס יין אובלית או דמויית צורת ביצה אשר הופכת מעט צרה בסופה. כאשר אין למלא את הכוס עד לסופה ויש ולאפשר מקום ליין לנשום. הטמפרטורה של היין האדום צריכה להיות בן 15 ל-18 מעלות צלסיוס.
היינות האדומים הזניים בהם ניתן להתקל הם: קברנה סוביניון, פינו נואר, זינפנדל, קברנה פראנק, קיאנטי, בארולו, פטיט סירא, ברברסקו, סירא, שיראז, Sangiovese, Bordeaux Grenache , Malbec.
ההרמוניה בין מה שאוכלים לבין מה ששותים היא אחד מן העקרונות הקולינרים הראויים להתייחסות רצינית. חשוב מאוד תחילה לבחור את האוכל ורק לאחר מכן להתאים לו את היין הראוי והמתאים. מנהגים אלו רווחו כבר בימי קדם והיו נחלתם של בני מלוכה, אצולה וקייסרים.
באופן כללי ניתן לומר כי המאכלים הבאים הולכים היטב עם טעמם של המאכלים הבאים:
מחקרים רבים מראים כי לשתיית יין אדום יש השפעה מיטיבה על בריאותינו. ההנחה הרווחת כיום היא כי שתיית כוס יין אדום עשויה להקטין באופן משמעותי את ההסתברות ללקות בסרטן הערמונית באופן משמעותי וקיימת סברה כי יין אדום הוא מסייע למניעת מחלות לב, כלי דם ואף אלצהיימר. הרכיב ביין האדום האחראי, ככל הנראה, הוא "רסוורטרול". רכיב זה מצוי בקליפת הענבים, אך לא סתם בכל ענב כי אם בעיקר בענבים האדומים. ניתן למצוא רכיב זה גם בפטל ואף בבוטנים. "רסוורטרול" למעשה משמש כנוגד אנטי דלקתי. "רסוורטרול" הוא חומר אנטי מחמצן החוסם אינזימים המזרזים התפתחות של גידולים.
אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר. השתיה אסורה למי שלא מלאו לו 18 שנים. אנא - שתו באחריות!